11 שנה אחרי שהציגה את הויירון מציגה היום בוגאטי את השירון (יש לבטא 'שירו' עדיף עם קמצוץ של מבטא צרפתי). לשירון אין ולא יכול להיות את האפקט שהיה לויירון – שהמציאה פחות או יותר את ספר החוקים מחדש.
אבל גם השירון, כמו שאתה בוודאי מתאר לעצמך, היא מכונית מרשימה מאוד ויש המון מספרים מאחורי המכונית הזו. הנתון העיקרי – זה שכולם חיכו לו – הוא נתון המהירות המירבית. לפי בוגאטי מהירותה המירבית של השירון היא 421 קמ"ש.
מה? רק 421 קמ"ש? כן. זה לטענת בוגאטי המקסימום שהם מרגישים בטוח לשחרר לכביש הציבורי (לא ברור לאיזה כביש בדיוק). באותה נשימה הם מרגיעים ומספרים שהפוטנציאל למהירות גבוהה יותר קיים בשירון ומבטיחים שהיא תקבע שיא מהירות מירבית חדש במסלול סגור. כמה? שאלה מצוינת ככל הנראה לא פחות מ-440 קמ"ש וכנראה שיותר לכיוון ה-460 קמ"ש.
אבל כמו שאמרנו יש כאן מספרים מרשימים גם בלי נתון המהירות המירבית – 1479 כ"ס ו-163 קג"מ לדוגמא. את המספרים המרשימים האלה מפיקות, עדיין, 16 בוכנות בסידור W ובנפח שמונה ליטרים, המקבלות אוויר מארבעה מגדשי טורבו. אם הסידור הזה נשמע לך דומה מאוד לזה של הויירון, זה בגלל שזה דומה עד זהה לתצורת המנוע של הויירון אבל בפולקסוואגן, סליחה, בוגאטי ממהרים להסביר שמדובר בפיתוח מאסיבי מאוד של יחידת ההנעה הקודמת.
עוד בגזרת 'זה מזכיר את הויירון': תיבה כפולת מצמדים עם שבעה יחסי העברה שמעבירה את הכוח לארבעת הגלגלים. מזכיר או לא מזכיר הביצועים משכיחים הכול ומהר למדי עם תאוצה ל-100 קמ"ש בפחות מ-2.5 שניות, ל-200 קמ"ש בפחות מ-6.5 שניות ול-300 קמ"ש בפחות מ-13.5 שניות.
בוגאטי מספרים שהקשיחות בפני פיתול של שלדת המונוקוק העשויה קרבון מקבילה לזו של מכונית סיבולת, על העבודה האווירודינאמית המקיפה ועל תשומת הלב לפרטים. עם השירון הם הקפידו לבצע את הבלתי ניתן לביצוע – כהגדרתם. ואם הם מביעים את דעתם בצורה ערטילאית כזו, אז נביע אנחנו את שלנו – כמו בויירון הנתונים מרשימים מאוד, אבל העיצוב והרעיון כולו קצת תפל.
בשביל מכונית בלי גבול ובלי תקציב, שאמורה לדחוף את כל מה שאנחנו מכירים אל הקצה ומעבר לו, היא קצת משעממת, קצת צפויה, לא ממש מלהיבה. בכל מקרה – בוגאטי מתכננים לייצר 500 שירון ולמכור כל יחידה בלמעלה בכ-2.5 מיליון יורו, ואפשר להיות בטוחים שכבר עכשיו חלק נכבד מפנקס ההזמנות, כבר מלא.
